תנאי מכר מהדורה 2010 

לשכת המסחר העולמית ה-ICC פרסמה את המהדורה האחרונה של ה-incoterm ® 2010, שתיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2011. המהדורה כוללת 11 כללים (rules) במקום 13 מונחים בגרסת 2000.   

4 מונחי מכר ממהדורת 2000 בוטלו: DAF,DEQ ,DES ,DDU, במקומם נתווספו שני כללים חדשים: DAP ,DAT. הכללים נוסחו מחדש ועודכנו על מנת לשקף את ההתפתחויות בתחום הסחר העולמי.

הכללים נוסחו בבהירות ובפירוט רב,  תוך מתן עצות והמלצות לקונה ולמוכר,  על מנת לבחור את הכלל המתאים ביותר לשימוש עבורם. יחד עם זאת הכללים מתירים לשני הצדדים מרחב  פעולה וגמישות לסטות מנוסח ההגדרות ולהחיל חובות זה על זה, שלא לפי הכללים, בתנאי שהצדדים הסכימו על כך מראש ובכתב, בחוזה המכר בין הצדדים.

ניסוח זה של הכללים נועד  לאפשר לצד שלו יתרון תפעולי מסוים  לסייע לצד השני - בדרך כלל תמורת תשלום ובאחריות הצד השני- ולבצע פעולות שהכללים אינם מחייבים אותו. בנוסף, חלק מהחובות של שני הצדדים מותנות, כדי למנוע כפל תשלום בגין שירות עליו שילם המוכר  (כמו למשל דמי טיפול בנמל   THC או אפילו פריקה מאוניה).  אם התשלום בוצע כבר על ידי המוכר במסגרת חוזה ההובלה שרכש, אין לדרוש אותו מהקונה אף אם לפי הכללים עלויות אלה חלות על הקונה.

"The carriage costs will sometimes include the costs of handling and moving the goods within port or container terminal… and the carrier… may well charge these costs to the buyer who receives the goods. In these circumstances, the buyer will want to avoid paying for the same service twice: once to the seller as the part of the total selling price and once independently to the carrier. The Incoterms ®2010 rules seek to avoid this happening by clearly allocating such costs." ₍₁₎

₁ . Incoterms ® 2010– ICC rules for the use of domestic and international trade terms, p.15, sec 8

דוגמא  נוספת  ניתן למצוא בכלל DDP שקובע כי המוכר נושא  בתשלום המע"מ במדינת היבוא   אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת בחוזה המכר.

"Any VAT or other taxes payable upon import are for the seller's account unless expressly agreed otherwise in the sale contract" (_{DDP, p.117})

כלל DDP מחייב  את המוכר  במסירה במקום וביעד  נקוב,  ללא פריקה בחצר הקונה. יכולים הצדדים,  בהסכמה בכתב בחוזה המכר, לכלול את עלות הפריקה על חשבון  המוכר.   לחלופין יכולים הצדדים לא לציין  את נושא  הפריקה בהסכם ביניהם ואז יחולו עליהם הכללים כלשונם.

על מנת למנוע אי הבנות בשימוש בכללים, טוב יעשו הצדדים אם  יפרטו בחוזה המכר את  פרטי מקום המסירה ומועדי המסירה,  יגדירו מי ישלם עבור טעינה/פריקה (הן מהאוניה, והן מכלי רכב יבשתי), במקרה שהכללים מאפשרים זאת, על ידי כך שמי שיש לו יתרון תפעולי ממשי, יישא במטלות נוספות (על חשבון הצד השני ובאחריותו).

הסכמות בין הצדדים בחוזה המכר חזקות מהכללי ה-Incotems, אולם במקרה  שבו  הצדדים לא  הסכימו ביניהם מראש בחוזה המכר, יחולו הכללים כפי שנוסחו על ידי ה-ICC.

הודעות, עדכונים ומידע אבטחה

שני הצדדים חייבים הדדית למסור מידע רלוונטי,  לצרכי אבטחה, תאום הובלה, או כל  מידע הנדרש בהליך מכס יצוא או ביבוא.   הצדדים יסייעו כמיטב יכולתם זה לזה,  על מנת לא לעכב את המשלוח. כלל זה חוזר ומופיע בכל 11 הכללים.

המוכר נדרש לספק מידע הקשור לאבטחה (בהשפעת תכנית C-TPAT האמריקאית)

כל הכללים מחייבים את שני הצדדים במתן הודעות ועדכונים שוטפים לגבי כל שינוי בתנאים:  שינוי מועד משלוח/מסירה, נקודת האיסוף, שינוי במקום היעד.

יש לעדכן בהודעות לאורך כל השרשרת הלוגיסטית. כך לדוגמא, בכללים בהם נדרש המוביל לאסוף את הטובין, על המוכר לעדכן את הקונה אם בוצע איסוף בזמן,  קל וחומר אם לא בוצע איסוף כלל,  והמוביל כשל באיסוף הטובין. כך גם לגבי עדכונים הקשורים להובלה בינלאומית, וכל מידע רלוונטי אחר שיידרש לקונה, על מנת לאפשר לו קליטה של הטובין במחסניו, ביצוע תשלומים לגורמים שלישיים,  תאומי הובלה, הליכי מכס ותשלום מיסים והיטלים אחרים.

באי מסירת מידע שהיה נדרש לאחד הצדדים בזמן, יש כדי לגרום לכשל במשלוח או במסירה, ולגרום לצד השני להוצאות מיותרות. על כן הכללים מציינים במפורש כי צד שלא ימסור מידע רלוונטי נדרש, הנחוץ לשם יצוא הטובין, הובלה וביטוח, עלול לשאת בעלויות הכרוכות בכך, אם אי מסירת המידע גרם לצד השני להוצאות מיותרות.

שימוש בשדרים אלקטרונים

הכללים החדשים מאפשרים לצדדים, בהסכמה הדדית,  שימוש בשדרים  אלקטרוניים (EDI) כתחליף למסמכים פיזיים.  כלל זה בוודאי אינו מחייב צדדים שלישיים, כמו בנקים המעורבים במימון העסקה או במתן ערבות,  מובילים בינלאומיים או אף רשויות ממשלתיות כמו מכס, הדורשים לעיתים מסמכים מקוריים בהליכי שחרור. בכל הנוגע לשדרים  אלקטרוניים אין התייחסות  לנושא מכתבי אשראי ושטרי מטען ע"ש בנק החייבים לפי כללי ה- UCP בניירת מודפסת, מקורית. לאור זאת לא צפוי מעבר מיידי לשימוש ברשומות אלקטרוניות עד למתן מענה לדרישות גורמים נוספים השותפים לעסקת  המכר. עם זאת, בראייה רחוקת טווח לקראת העשור הקרוב,  לא מן הנמנע שהסחר העולמי יעבור לשימוש בשדרים אלקטרונים במקום הניירת המודפסת המסורתית.

"Articles A1/B1 of the Incoterms ® rules, however, now give electronics means of communication the same effect as paper communication, as long as the parties so agree, or where customary. This formulation facilitates the evolution or the electronic procedures throughout lifetime the Incoterms®2010 rules" (p.13. sec 5)

מסמך מסירה/קבלה/שטר מטען

כל הכללים (למעט EXW) מחייבים את המוכר לספק לקונה מסמך מסירה  המעיד על מסירת טובין למוביל/רציף/מסוף.  מסמך המסירה, יהא אשר יהא, חייב לעמוד בדרישות הקונה, ובראש ובראשונה להוות מסמך שנותן חזקה בטובין, ומאפשר לו לדרוש את הטובין מהמוביל.

הכללים אינם מפרטים את צורתו של מסמך המסירה אותו חייב המוכר לספק לקונה. בכללים מסוימים ניתן להסתפק בקבלה, ובכללים אחרים מסמך הובלה (שהוא סוג מסוים של שטר מטען, המקובל בהובלה הימית) או שטר מטען.

אף כי הכללים אינם עוסקים בהעברת בעלות או בתנאי תשלום, חלק מהכללים מחייבים את המוכר לספק לקונה מסמך הובלה, כפי שציינו לעיל, אך יתכן כי בנסיבות מסוימות ירצה המוכר דווקא לעכב העברת שטר מטען לקונה, למשל עקב אי הסדרת נושא התשלום בגין הטובין.

הפרות וכשלים במסירה

אף כי הכללים בהגדרתם אינם עוסקים בהפרות חוזה בין שני הצדדים, יש בהפרות מסוימות – דוגמת  כשל במסירה או במשלוח שבגללו נמנע מקונה או מוכר  מלמלא  את חובתו בהתאם להסכם או לכללים - כדי להעביר את נטל הסיכון ממוכר לקונה בנקודה מוקדמת יותר בשרשרת הלוגיסטית, שלא לפי הכללים בהם בחרו לפעול.  צד שלא ינהג לפי הכללים: לא ימסור מידע נכון ורלוונטי בזמן או יעכב איסוף טובין ממקום המסירה,  יישא בכל ההוצאות והסיכונים מאותה נקודה, או מתום המועד שנקבע לאיסוף/מסירה/קבלה של הטובין, בהתאם להסכם בין הצדדים. לדוגמא, אם קונה יסרב לקבל טובין שנמסרים לו, במועד ובמקום שנקבע, יפר את חובתו כלפי המוכר, ועל כן נטל ההוצאות, הסיכון והאחריות חלים עליו  מאותה נקודה ואילך.

The buyer must take delivery of the goods when they have been delivered …. and receive them from the carrier at the named place of destination…..(CPT. B4, P.63)"

"The buyer bears all risks of loss of or damage to the goods from the time they have been delivered …"(_{CPT. B5,p.65})

חוזה הובלה

שבעה כללים מחייבים את המוכר להשיג חוזה הובלה בינלאומי על חשבונו. הכללים:  CFR/CIF הותיקים והמוכרים להובלה ימית, ,CPT/CIP  DAT/DAP/DDP, המתאימים לכל סוגי ההובלה.

הכללים מציינים כי חוזה ההובלה הבינלאומי אותו חייב המוכר לרכוש ייעשה בתנאים המקובלים, בנתיב הרגיל, ולפי הנוהג המקובל ובמסלול המהיר ביותר האפשרי.

The contract of carriage must be made on usual terms at the seller's expense and provide for carriage by the usual route and in a customary manner" (_{CPT, A3. P.57})

הכללים אינם מאפשרים למוכר לרכוש חוזה הובלה  הכרוך בשטעון , כאשר יש  קו אוניות ישיר בין  נמל המוצא לנמל היעד. שטעון יתקבל כאשר זה הנוהג המקובל בין שני הנמלים.

פוליסת ביטוח ואריזה ראויה

CIP,CIF הינם הכללים היחידים המחייבים את המוכר לרכוש פוליסת ביטוח למטען לטובת הקונה.  שני הכללים קובעים את סוג הביטוח שעל המוכר לרכוש  (ביטוח מינימאלי ברמה C לפי סעיפי המכון) ואת  חובתו של המוכר להציג בפני הקונה את פוליסת הביטוח לפי דרישתו,  ולהרחיב את הפוליסה, על חשבון הקונה, אם הקונה דורש זאת.

בשני הכללים תחולת הביטוח הנה  מנקודת המסירה (בו עוברת זיקת הביטוח ממוכר לקונה)  ועד  למקום היעד (שהוא לאו דווקא מחסנו של הקונה).

חשוב לציין כי הפוליסה לה  מחויב המוכר כלפי הקונה אינה "ממחסן למחסן", אלא כפופה לתנאי המכר ולזיקת הביטוח של הקונה (המוטב לפוליסה ).

"The insurance shall cover the goods from the point of delivery ….. to at least the named place of destination" (_{CIP, A3, p.75})

"חשוב שהקונה (יקבל לידיו פוליסה ואף ישלוט בנוסח הפוליסה וידרוש  כי ייכתב בה "ביטוח ממחסן למחסן ללא כפיפות לתנאי המכירה" (כלומר, כל המסע מכוסה). יש לזכור כי כל פגם או הפרה, ולו גם מזערית, של הפוליסה, מבטלת משפטית את הפוליסה כולה והפרה כזו היא מקור לבעיות, סכסוכים ודחיית תביעות". (עו"ד שוקי לשר, יום עיון מנהלי רכש)

פוליסת הביטוח חייבת להיעשות בחברה מוכרת, בעלת מוניטין, בהיקף שלא יפחת  מ- 110% מעלות הטובין, במטבע המכירה,  על מנת לאפשר כיסוי מלא, הן של הטובין והן של הוצאות אחרות, כמו הובלה.

The insurance shall cover, at a minimum, the price….plus 10% and shall be in the currency of the contract" (_{CIP, A3, p.75}).

בשאר הכללים נושא הביטוח אינו מוזכר ומותיר לצדדים לפעול לפי שיקוליהם, בכפוף לסיכונים ולזיקת הביטוח שלהם בטובין. הצדדים חייבים לספק זה לזה כל מידע רלוונטי  לצרכי ביטוח.

כל הכללים מחייבים את המוכר  לארוז את הטובין כראוי, כפי שמקובל לגבי סוג זה של סחורות, ולסמנם לצורך זיהויים.  האריזה צריכה להיות מתאימה להובלה בינלאומית, ומקובלת לגבי סוג הטובין הנשלח.

The seller must, at its own expense, package the goods, the seller may package the goods in the manner appropriate for their transport… (FCA, P.43)

שאלת האריזה קשורה  גם לסוגיית הביטוח,  ועל כן יש לשים לב שהפוליסה מציינת כי האריזה המקובלת בתחום היא אריזה טובה העונה על הדרישות.  כל הכללים מחייבים את המוכר באריזה ראויה, המתאימה להובלה בינלאומית, ומתאימה לסוג הטובין הנשלח.  אי עמידה בתנאי אריזה מקובלים  עלול להוביל לדחיית תביעת נזק ביטוחי בטענת Wrong Packaging.